הטור האישי

לפני כחצי שנה, לאחר שנפגשנו עם נציגי המפקחת על הביטוח ולאחר שהבהרנו שלא נוכל לעבור לסדר היום, השתכנעה המפקחת על הביטוח והוציאה טיוטת חוזר שמסדירה את המכירות של ביטוחי נסיעות לחו"ל כך שמי שיהיה רשאי למכור את הביטוח הנ"ל הינו רק גוף מפוקח, דהיינו חברות וסוכני ביטוח מורשים ולמעשה מפקיעה את המכירה, לאחר שנים רבות, מידי סוכנויות הנסיעות.

האמת, צריך לפעמים זעזוע עמוק כדי להבין משמעותם של מהלכים על ציר הזמן. היום, לצערי אחרי אסון השלגים הנורא בנפאל, אני מבין עד כמה מהלך כזה הינו חשוב, בעיקר ובמיוחד למבוטח המטייל. אנו רואים שישראל הינה בין המדינות הראשונות והמעטות ששלחה משלחת הצלה הכוללת רופאים ומחלצים, ומטוס פרטי שלאחר הטיפול הראשוני יחזיר את הניצולים לארץ.

ביטוח נסיעות לחו"ל נתפס לכאורה כביטוח פשוט, אך בפועל הוא דורש התמחות מיוחדת והיכרות מקיפה של ענף הביטוח על מנת להתאים לכל אחד את הביטוח למאפייני הנסיעה, הגיל, המצב הרפואי ועוד. אין ספק שסוכן ביטוח מקצועי יודע לבחור למבוטח היוצא למסע הרים בהימאליה את הביטוח המתאים שכולל בין השאר כיסוי למקרה של חילוץ, הטסה רפואית ועוד.

כאשר אנו, סוכני הביטוח, פוגשים אדם לפני יציאתו לטיול, חובה עלינו לוודא לפרטי פרטים את מהות הנסיעה שלו, מה הוא הולך לעשות במסגרת הטיול, מה מצב בריאותו ועוד. אנו נדרשים לחשב ולקחת בחשבון את כל הסיכונים העתידיים, ספורט אתגרי, ספורט חורף, ספורט ומשחקי מים (במיוחד נופשונים כולל ילדים) ועוד, וחלה עלינו החובה המוסרית לדאוג כי המבוטח יהיה מכוסה לחלוטין כנגד כל אירוע אפשרי. גאוותנו על כי מיד עם קרות אסון כמו מפולת השלגים בהרי ההימאליה, יכולים אנו להביט בעיני המטיילים המבוטחים ובני משפחותיהם ולהרגיש כי מלאנו את חובתנו המקצועית כסוכני ביטוח. אף עובד של אף סוכנות הנסיעות אינו יכול למלא תפקיד זה במקומנו.